מחקר חדש, שהתפרסם במאי 2013 במגזין הרווארד לפסיכיאטריה,  מוצא כי ריטלין מפעיל אזורים מסוימים במוח של ילדים עם הפרעות קשב (ADHD), ומחקה את הפעילות המוחית של ילדים ללא מחלה זו. הדבר מצביע על כך כי ריטלין גורם לפעילות המוחית של ילד עם הפרעה זו להתפתח באופן נורמאלי.

ניתוח נתונים ממחקרים קודמים בדק כיצד הושפע מוחם של הילדים עם ההפרעה מביצוע משימות מסוימות אשר לעיתים היו מאתגרות עבורם. החוקרים מצאו כי ריטלין היה בעל השפעה גלויה על שלושה אזורים במוח הידועים כקשורים עם הפרעות קשב וריכוז: קליפת המוח, המוח הקטן והגרעינים הבזליים.

מחקר זה מועיל באבחון וטיפול בילדים עם הפרעות אלו, וחיוני לדעת כי אצל ילדים מסוימים, לריטלין יש השפעה פיזיולוגית באזורים במוח האחראים על תשומת לב ושליטה בדחפים.

במקרים רבים, על סמך תוצאות אבחון דידקטי, יחליט המאבחן האם כדאי להמליץ למטופל שימוש בתרופות מסוג משפחת ריטלין ודומיו.

רק לפני שנמשיך ישנם מומחים לחינוך ילדים ונוער שטוענים בתוקף כי רוב קשיי הקשב והריכוז נובעים מחוסר במשמעת וסמכות כפי שכותבת מומחית החינוך יוכי דנחי בטור שלה באתר הידברות כאן

מהלך המחקר

תשעה מחקרים נותחו על ידי החוקרים, שהשתמשו ב-MRI פונקציונאלי כדי להעריך את השינויים במוח, לאחר נטילת מנה אחת של ריטלין על ידי הילדים, שההשתתפו בסוגי משימות שונות לבחינת יכולתם להתמקד, ועיכוב הדחף שלהם לפעול. רוב המחקרים בוצעו בקרב בנים בגיל ההתבגרות, ותוצאותיהם הושוו לילדים בריאים בטווח גילאים משוער זהה.

לדוגמה, כדי לבחון את תגובת המוח במהלך מבחן שנקרא 'שליטה מעכבת', התבקשו הילדים,  בכל פעם שהם רואים את הספרה אפס על המסך, ללחוץ על הכפתור בצד ימין, ובכל פעם שהם רואים את האות X על המסך, ללחוץ על הכפתור השמלי. במשימה חדשה, התבקשו הילדים להפוך את תגובותיהם, וללחוץ על הכפתור השמאלי כאשר הם רואים את הספרה אפס.

זוהי משימה קשה, היות והרגל הלחיצה על הכפתור האחר כבר התפתח, ולכן יש לדכא את הדחף. בשלושה מתוך חמישה ממחקרי השליטה המעכבת, הפעלת המוח התגלתה כפחות מנורמלת באופן חלקי בעקבות השימוש בריטלין בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז.

כדי לבדוק כיצד מגיב המוח לבדיקת קשב סלקטיבית, החוקרים שאלו את הילדים, למשל, מהי המילה שהם רואים. המילה היתה 'אדום' והיא נצבעה באדום. בהמשך הוצגה המילה 'אדום', אך נצבעה בירוק. במספר מחקרים, הריטלין השפיע על האונות הקדמיות במהלך משימת שליטה מעכבת זו.

מחקר זה מראה כי לריטלין יש השפעה על קליפת המוח הקדמית, ממנה סובלים ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. נראה כי התרופה מסייעת למוח לתפקד באופן נורמאלי ואינה גורמת נזק. הנושא הבא אותו מבקשים המדענים לבדוק הוא האם לריטלין יש תפקיד משמעותי בשיפור תפקוד מוח של אדם בוגר.

קריאה מומלצת:

קווים מנחים של ה-FDA  לצריכת רטלין

האנטומיה של המוח

הפרעות קשב וריכוז– ADHD – במשרד הבריאות