התקף חרדה הוא פרק פתאומי של פחד עז המתרחש ללא סיבה נראית לעין. הוא עלול לעורר תגובות פיסיות עוצמתיות אשר גורמות לתסמינים מפחידים. אדם החווה התקף חרדה עשוי לבלבל אותו עם תסמיני התקף לב או שבץ. הסובלים מהתקפים אלו מדווחים על תחושת אובדן שליטה, וכשהתסמינים מתבטאים בשיאם, אדם עלול אף לחוש כאילו הוא מת.
תסמיני התקף חרדה עשויים לכלול:
תסמיני התקף חרדה מגיעים בדרך כלל לשיא בתוך עשר דקות ונמשכים כחצי שעה. לאחר שההתקף שוכך, אדם עשוי לחוש עייפות או תשישות.
התקפי חרדה עלולים לפגוע באדם כמעט בכל עת וללא התראה, במהלך נהיגה, במהלך בילוי בקניון, באמצע פגישה, או אפילו תוך כדי שינה עמוקה. אדם עשוי לחשוש מפני התרחשות ההתקף, עד כדי כך שהוא נוקט במאמצים מרובים על מנת להימנע ממצבים בהם הוא עלול להתרחש. הוא עשוי אף להימנע מיציאה מהבית, ומכאן לפתח אגורפוביה, היות והוא אינו חש בטוח בשום מקום. שלא במפתיע, חיים עם פחד מתמיד מפני התקף צפוי, עלולים לגרום להחמרת תסמיני דיכאון, התמכרות או הפרעות אכילה.
התקף חרדה גובה מחיר רגשי חזק ביותר מהאדם הנפגע. בנוסף לתחושה המכריעה של פחד, הנחשבת לתסמין העיקרי, אדם עלול אף להיות מושפע מתסמינים מוחשיים יותר, הקשורים לפחד מפני אובדן שליטה, התקף לב ואף מוות אפשרי. לא ניתן להדגיש יתר על המידה את הממשות, המיידיות והעצמה המכרעת של הרגשות ברגעים אלו של חוסר אונים וייאוש.
התקף חרדה אחד או שניים במהלך החיים, אינו מהווה מקור לסיבה או דאגה. אך אם אדם חווה התקפים לעיתים קרובות, יתכן שהוא סובל מהפרעת פאניקה, שהיא סוג של הפרעת חרדה כרונית. הפרעת פאניקה והפרעת חרדה הן מצבים רפואיים חמורים בעלי פוטנציאל להפחתה משמעותית של איכות החיים של הסובל מהן, כאשר אינן מטופלות ביעילות.
תופעת הלוואי החמורה ביותר של התקפי חרדה היא הפחד העז מפני התקף עתידי. תחושה זו עלולה להחמיר תסמינים אחרים של הפרעות במצב הרוח, כגון דיכאון, הפרעות אכילה או הפרעות ממכרות. במקרים מסוימים, המאבק לבלימת הפחד מפני התקפי חרדה או דיכאון עלולים להוביל לצורת התמכרות לסמים, אלכוהול או לתרופות מרשם.
חשוב לפנות לקבלת ייעוץ רפואי על מנת לוודא שתסמיני התקף חרדה אינם מעידים על מצבים אחרים העלולים להוות סכנת חיים רפואית, כגון מחלת לב או הפרעות נוירולוגיות.\
המומחית למשמעת וסמכות, יוכי דנחי, מפתחת שיטת אימהות מודעת להפנמת משמעת וסמכות בקלות ומחברת הספר "הורות בקלות". אומרת ש"בעבר נחשבו התקפים אלו כתגובה שלילית לעצבים או מתח. כיום זוכה התופעה להכרה כמצב רפואי רציני הדורש הערכה זהירה של תסמינים גופניים, רגשיים והתנהגותיים בפרט בנוער וילדים שיש להם קשיים קוגנטיביים ורגשיים שגם מקשים עליהם לצאת מהמצב".
התקפי חרדה מתקבלים כמחלות קשות, כרוניות רפואיות הזקוקות לטיפול על ידי פסיכיאטר מנוסה במתן טיפול בחרדות והפרעות משותפות נפוצות. הגורמים להתקפי חרדה עשויים לכלול גנטיקה; לחץ סביבתי; ושינויי הסתגלות בתפקוד המוח כתוצאה ממצבים רפואיים או פסיכיאטריים אחרים.
מספר מחקרים מוכיחים כי התגובה הטבעי של 'הילחם או ברח' של הגוף לנוכח סכנה, היא הגורם להתקפי חרדה. לדוגמה, במצב של התקפה על ידי חיית פרא, גוף האדם מגיב באופן אינסטינקטיבי. קצב הלב וקצב הנשימה המואץ מכינים את הגוף לקראת מצב של סכנת חיים, ומתבטאים בהתקף חרדה. נכון להיום לא ידוע הגורם להתקף חרדה המתרחש ללא סכנה ברורה.