קרני רנטגן הן סוג של קרינה אלקטרומגנטית שחודרת או עוברת דרך הגוף ויוצרת תמונות דמויות צל של עצמות ואיברים מסוימים. התמונות חושפות סימני מחלה ופציעה. הגוף סופג חלק מהאנרגיה של קרני הרנטגן.
מינוני הקריאה הנמוכים מאוד שנספגים במהלך הליכי הדמיה בדרך כלל אינם מייצרים השפעות שליליות, אבל עדיין מומלץ להבין מתי נדרשת בדיקת רנטגן ומתי כדאי להימנע. מינוני קרינה גדולים מאוד משמשים באונקולוגיה כטיפולי קרינה על מנת לעצור את ההתרבות של תאים סרטניים, או במצבי לב שדורשים צנתור לב וירטואלי.
המצבים בהם יש צורך בביצוע בדיקת רנטגן
בדיקות רנטגן משמשות ברפואה בהליכים כגון:
- רדיוגרפיה, שמייצרת תמונת רנטגן דוממת;
- פלואורוסקופיה, שמאפשרת התבוננות בתנועת הגוף והליכי אבחון וטיפול מסוימים;
- טומוגרפיה ממוחשבת, שמייצרת תמונות מפורטות יותר.
השפעות שליליות ממינון קרינה שנספגות בגוף במהלך בדיקת רנטגן הן נדירות. לדוגמא, מנת הקרינה הנספגת מבדיקה פשוטה כגון צילום חזה או צילום רנטגן של הגולגולת, הבטן, אזור האגן, הזרועות, הכתפיים או הברכיים היא נמוכה למדי.
טומוגרפיה ממוחשבת, או בדיקת CT, והליכים התערבותיים כגון אנגיוגרפיה וצנתור לב קשורים למינונים גבוהים יותר של קרינה, בערך פי מאה עד אלף יותר מצילום חזה.
מהן ההשפעות האפשריות של קרינה על הבריאות?
הליכים עם מינונים גבוהים כגון CT, הליכים התערבותיים או חשיפות מרובות עלולים להוביל להשפעות ביולוגיות במקרים מסוימים. מינון גבוה יותר שנספג בגוף פירושו סיכון גבוה יותר לתופעות לוואי, והקשר הוא כמעט ליניארי. תופעות לוואי עשויות לכלול אדמומיות בעור, אי פוריות, קטרקט ונשירת שיער.
מטופלים שעוברים פרוצדורות התערבותיות שדורשות פלואורוסקופיה שנמשכת שעה אחת או יותר, עלולים במקרים נדירים מאוד לחוות פציעות עור שנגרמות מקרינה. צילומים אבחנתיים מובילים לעלייה קלה בסיכון לסרט ן, שעולה עם גודל המינון ומספר ההליכים.
מינון קרינה שנחשב להליך בטוח
אין מגבלות על מינון הקרינה למטופלים, מה שאומר ששום כמות קרינה אינה מוגדרת כגבוהה מדי למטופל כאשר ההליך מוצדק על ידי הרופא. הרופא שוקל את היתרונות מול הסיכונים, ונוקט בכל המאמצים להפחתת חשיפת המטופל לקרינה, עם שיקול דעת מתי בדיקת רנטגן נדרשת ומתי ניתן להימנע ממנה, כשהיא אינה משרתת שום מטרה רפואית, ללא קשר לכמות מינון הקרינה.
כדי לוודא שהבדיקה מתבצעת בגישה בטוחה, יש לבחור מרפאה שמקפידה על תחזוקת ציוד הרנטגן על ידי צוות מוסמך, שבודק אותו מעת לעת. בטיחות קרינה כוללת ניהול המינונים אליהם נחשפים המטופלים.
האם ניתן להימנע מבדיקות רנטגן חוזרות מיותרות?
ניתן להימנע מבדיקות רנטגן חוזרות מיותרות כשבוחרים רופא שיש לו גישה לתוצאות צילומים מוקדמים יותר.
גם אם הגישה אינה אפשרית, חיוני ליידע את הרופא שלכם מתי התקיימה הבדיקה הקודמת. לא ניתן להימנע מכל בדיקות הרנטגן החוזרות, כי חלקן נחוצות על מנת לקבוע את יעילות הטיפול.
איך בוחרים מכון מתאים?
חשוב לדעת כי יש כל מיני סוגים של בדיקות רנטגן שמתאימות לסוגים שונים של מצבים רפואיות. בכל אופן, במידה ואתם בוחרים לבצע את הבדיקה דרך קופת החולים, תצטרכו להגיש טופס 17 אותו תנפיק לכם המזכירה הרפואית שלכם. לאחר מכן תוכלו להזמין תור. במצבים מורכבים או דחופים, כדאי לפנות לרפואה הפרטית, שלעתים עובדת בסנכרון מלא עם קופות החולים כמו למשל בדיקות בבתי החולים הפזורים ברחבי הארץ או מרפאות פרטיות ייחודיות. לעתים תצטרכו לשלם על הבדיקה באופן מלא, לפעמים באופן חלקי, הכל תלוי בביטוח שיש לכם.
